לדלג לתוכן

בית הכנסת אברהם אבינו

בית הכנסת אברהם אבינו
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חברון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארץ ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־16
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־16 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°31′26″N 35°06′28″E / 31.52395556°N 35.10766667°E / 31.52395556; 35.10766667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חורבן בית הכנסת בטבח חברון (תרפ"ט)
פנים בית הכנסת היום

בית הכנסת על שם אברהם אבינו נמצא במרכזה של שכונת אברהם אבינו בחברון. בית הכנסת נוסד לראשונה במאה ה-16 ונחרב במאורעות תרפ"ט. אחרי הקמת קריית ארבע, נחשף בית הכנסת על ידי פרופסור בן ציון טבגר. בעקבות זאת, שוקם בית הכנסת וכיום הוא משמש שוב לתפילה.

בית הכנסת נבנה במאה ה-16 לספירה על ידי קבוצת יהודים ממגורשי ספרד שהגיעו לעיר בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי.

שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת על יום כיפור אחד בו היו רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת המניין. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון תפילה במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של החזן בקהילה וסיפר לו כי הוא אברהם. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם[1].

ב־1835, לאחר שאיברהים פאשא ציווה לפרק את בית הכנסת שבעזה ולבנות באבניו מצודה במג'דל, נטלו בני הקהילה היהודית בחברון את דלתות העץ של בית הכנסת בעזה והציבום בבית הכנסת אברהם אבינו שבעירם.[2]

בית הכנסת הורחב בימי רבונות של רבי אליהו מני.[3]

במאורעות תרפ"ט הרסו הערבים את בית הכנסת והקימו במתחם שירותים ציבוריים, מזבלה ודיר עיזים. גם את שאר שרידי הרובע הם הרסו בפקודת מלך ירדן.

אחרי הקמת קריית ארבע, נחשף בית הכנסת על ידי פרופסור בן ציון טבגר והוא פעל לשיקומו מחדש (הוא פעל גם לשיקומו של בית העלמין היהודי של חברון שאף הוא נהרס וחולל על ידי הערבים אחרי הטבח בתרפ"ט). ניסיון להביא לפתיחת בית הכנסת מחדש בראש השנה תשל"ז (ספטמבר 1976) הוכשל בידי כוחות הביטחון, אך ב-1 באוקטובר, לאחר שערבים פגעו בפרוכת במערת המכפלה, אורגנה תפילה גדולה בבית הכנסת שפוזרה ביד קשה.[4] בשנת 1977 שיפץ הממשל הצבאי את בית הכנסת[5]. בית הכנסת שוחזר על פי תמונות ועל פי זכרונות של בני חברון שניצלו בתרפ"ט, וכיום הוא שוב משמש לתפילה. לבית הכנסת הוחזרו ספרי תורה עתיקים שנלקחו ממנו לירושלים לאחר הטבח בתרפ"ט.

בתוך בית הכנסת התקיים בית כנסת הקטן האשכנזי שנרכש מהקהילה הספרדית בידי ר' שמעון שמרלינג, ככל הנראה בתחילת שנות העשרים של המאה ה־19, עת בוא הקהילה החב"דית לעיר. מכיוון שבית הכנסת הקטן שכן בצמוד לקיר הצפוני של הרובע ובמפלס נמוך מבתי הרובע, רק חלקו העליון נהרס וחלקו התחתון, בו נמצאת גומחת ארון הקודש, שרד. בית הכנסת מכונה כיום בית מנוחה רחל.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר חברון 'עמק המלך' לר' נפתלי ב"ר יעקב כץ. קיימת אגדה דומה על אליהו הנביא ביחס לשמו של בית הכנסת אליהו הנביא, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים.
  2. ^ חגי הוברמן, בין עזה לחברון, באתר היישוב היהודי בחברון, ‏7 בנובמבר 2023
  3. ^ 1 2 גרשון בר-כוכבא, הרובע היהודי העתיק בחברון בתחילת המאה העשרים: מבנה, הווי ושרידים, קתדרה 169
  4. ^ משה אוריאל, קובעים מציאות: כיצד שינו מתחלי חברון את מעמדה של מערת המכפלה בשנים 1980-1968., מחקרי יהודה ושומרון לא (2), עמ' 279-259 doi: 10.26351/JSRS/31-2/4
  5. ^ ויצמן - לביקור בחברון ובשכם, דבר, 27 ביוני 1977